גלריית האומנות הראשונה. עירד יוגב המנהל את המרכז להערכת אוספים מספר סיפור מסמר שיער.

הבלוג של בן חנוך

מקובל לחשוב שהניצנים הראשונים של הגלריות לאומנות נמצאים אי שם בסביבות שנת 1500 באנגליה של בית טיודור. יתכן והניתוק מהכנסייה הקתולית שביצע הנרי השמיני והשחרור מכבליו החונקים של הוותיקן נתנו דרור מחשבתי ואומנותי ואפשרו לסחור בפומבי באומנות ללא המרות החונקת.

אבל, מספר עירד יוגב, מנהל המרכז להערכת אוספים artvalue ומדריך טיולים לחו"ל, על תגלית מעניינת בעולם מכירת האומנות באמצעות גלריה או גלריות.

לפני מספר שנים התגלתה חנות ששימשה כנראה גלריה לאמנות לפני 2000 שנים.

עירד מספר לי את סיפור החשיפה שמצטייר כסיפור שלא יאמן והוא "זורק" אותי 250 שנים אחורה.

השנה היא 1758, דרום איטליה, כ 30 ק"מ מבירת ממלכת נפולי. לא רחוק מהר הגעש המאיים: הווזוב, יוצא איכר מקומי לחפור באר מים ברמה הטרשית עליה מגדלים האיכרים המקומיים כרמים, מטעים וחלקות גני ירק. הקרקע הגעשית הרוויה במינרלים תורמת לאיכות התוצרת. ענבי המקום ידועים (עד היום) כמקור ליינות איכותיים.

חפירת הבאר בקרקע מסוג זה קשה מאוד אך החוואי מנוסה בכך, סלעי לבה, אפר ופומיס נידלים מהבור שהולך ומעמיק ולהפתעתו הוא מוצא בין הרגבים שמעלה בדליו, מקטע של קיר אבן עם חלק מציור "פרסקו" - ציור קיר שצויר בטיח לח והיה אופייני לתקופה הרומית. קל היה לו להבחין באיכות הציור וצבעיו העזים.

"מה עשה אותו איכר?" שאלתי את עירד והוא ממשיך בסיפור שנשמע דמיוני.

האיכר לוקח את פיסת הפרסקו אל ארמון המלוכה בנפולי אשר הייתה באותה עת ממלכה בורבונית (אנחנו כ-150 שנים לפני הכרזתה של איטליה כמדינה). הממצא מעורר עניין והטיפול בו מועבר לידיו של מהנדס צבאי ספרדי בשם 'רוקה חוואקין דה אלקובייר', קצין בכיר שעסק עד לאותה עת בחפירות בעיר הרקולנאום הסמוכה, אשר נחרבה לחלוטין תחת נהרות לבה ואפר אשר פלט הר הגעש וזוב, בהתפרצות הוולקנית האלימה בשנת 79 לספירה.

אלקובייר מגיע בשנת 1760 אל הרמה הבזלתית, מצויד במשלחת חופרים הוא מתחיל להעמיק ולהרחיב את הבאר שנחפרה כשנתיים קודם לכן בהנחה שהם בדרך לחשיפתה של וילה רומית עתיקה בסגנון שכבר נחשף בחלוף השנים במקומות שונים כדוגמת 'וילה רומאנה דל קזאלה' שליד העיר פיאצה ארמרינה שבסיציליה.

"זו הייתה גלריה עתיקה?" שאלתי בספונטניות, "רגע", משיב עירד. זו רק תחילתו של הסיפור... משלחתו של אלקובייר מאתרת בית מגורים מפואר שהולך ונחשף בעומק של כ 10 מטרים מתחת לפני הקרקע. בהמשך לבית המגורים נחשף עוד בית, קטע רחוב וגם קטע של מוביל מים (אקוודוקט). מעגל החשיפה הולך ומתרחב ולמוחם של אלקובייר וצוותו מתחילה לחלחל ההבנה: מצאנו עיר. אבל איזו עיר ? מה שמה? לאף אחד אין מושג שבכלל שכנה כאן עיר כלשהי.

מהר מאוד ניתן למקום כינוי מצמרר: La Citta Morta - "העיר המתה". שנים ייקח עד שבאקראי יתגלה שמה המקורי על לוח אבן בשער הכניסה לעיר: POMPEI.

אני חייב לומר לך שהסיפור עושה לי עור ברווז, אמרתי לעירד. לא שיערתי שכך התגלה אחד ממוקדי העניין למיליוני תיירים שהגיעו ויגיעו לחזות בעיר המופלאה וממצאיה שנמצאים ברובם במוזיאון הארכיאולוגי של נאפולי.

אכן, אמר עירד, זה סיפור כמעט דמיוני והוסיף: מאז 1760 ועד היום עסקו עשרות משלחות מחקר בחשיפת העיר על ממצאיה המיוחדים. רק 66 אחוז מהעיר, אשר שימשה כעיר תענוגות רומית, נחשפו. שליש עדיין קבור תחת הררי אפר וולקני שהיה רווי גופרית רעילה ואשר צנח על העיר בשנת 79 לספירה וקבר אותה לחלוטין על תושביה ושכיותיה. החוקרים זקוקים לעוד עשרות שנים של חפירות אינטנסיביות וכמעט בכל יום צץ פריט עוצר נשימה. לאחרונה נחשפה כרכרה שנועדה להוביל זוג אל חופתם: עשויה מתכת, ברונזה ואלמנטים קישוטיים. מובן לחוקרים שמקור הכרכרה בפומפי משום שרחובות הכניסה לעיר צוידו במחסומי אבן גבוהים אשר אפשרו רק לכרכרת מקומיות עם רוחב יצול ייחודי, לעבור דרכם.

שדרות ארוכות של חנויות נחשפו בעיר. חנויות אינן דבר חדש בעולם הרומי אבל בפומפיי התגלו חנויות מסוג שלא היה מוכר: בתים של אנשים אמידים אשר תכננו את קומת הכניסה לביתם כחנות, ללא הפרדה עם אזור המגורים. קשה לחוקרים להבין מדוע ירצו אנשים להכניס לביתם זרים. יתכן והייתה זו גישה שיווקית.

כך או כך, מוסיף עירד, בשנים האחרונות התגלה בית, אשר לדעת החוקרים נוהלה בקומת הקרקע שלו גלריה למכירת אומנות ו/או חפצי אומנות. מאחר וממצאים אורגניים לא שרדו את הכאוס וכל העבודות שנעשו על עץ או בעץ כדוגמת תחריטים, פסלים או פריטי נוי נכחדו (כמו גם מדפים וריהוט), התובנות שהובילו את החוקרים להניח שמדובר בגלריית אומנות נשענות בעיקר על הסידור הסביבתי ועל ממצאים ששרדו כמו עבודות בשנהב, צדף ואלמוגים (לעיר היה גם נמל אליו הגיעו סחורות מכל אגן הים התיכון). תמונת פרסקו באחד מקירות המבנה, המתארת קיר מדפים ועליו פריטי נוי שונים מחזקת את ההשערה.

לסיכום, אומר עירד, כנראה שהתגלתה הגלריה הראשונה בעולם לאומנות. יתכן מאוד שבחפירות העתידיות יתגלו עוד ועוד ממצאים שיצביעו על תחומי העניין שהיה לעשירי רומי בתחום האומנות והאספנות.

לביצוע הערכת תמונות ו/או הערכת אומנות פנו באמצעות לחצן "צרו קשר" או למייל info@artvalue.co.il

כל הזכויות שמורות למרכז להערכת אוספים www.artvalue.co.il