יהלומים - איך לא ללכת לאיבוד.. עירד יוגב, מומחה לגמולוגיה, מכניס קצת סדר בתחום שנוגע לרוב האנשים:

הבלוג של בן חנוך

מליוני אנשים רוכשים בכל שנה מליוני יהלומים בסכומי עתק. המכנה המשותף לרובם המכריע: אין להם מושג קלוש מה באמת רכשו.. סוג של חתול בשק.

העמדתי בשאלה זו למבחן את הידע הגמולוגי של עיר יוגב מהמרכז להערכת תכשיטים והתשובה היתה הרבה יותר מורכבת ממה ששיערתי. מסתבר שעולם היהלומים מורכב מאינספור גורמים, החל מתכונותיו של היהלום, דרך הקביעה הגמולוגית שמשמשת שפה משותפת לתיוג ערכו ועד כוחות שוק, ספקולציות, דעות קדומות, חיקויים, זיופים ומה לא..

עירד יוגב מנסה לעשות לי סדר בראש.

בואו נתחיל בלקוח הסופי. שהוא אני את ואתה, החלטנו לקנות תכשיט משובץ ביהלום או יהלומים והגענו לחנות. בדרך כלל החנויות מקלות עלינו. לא נכנסים עם הלקוח לעולם המושגים הגימולוגי אלא מפשטים: בדרך כלל משתמשים במילה אבן. "האבן נקיה" "האבן בצבע טוב" "האבן במשקל.." וכמובן: כמה זה עולה לנו.

השיטה המוכרת והחביבה על המוכרים היא להתאים לכם תכשיט על פי הסכום שהקצבתם לרכישה ומה סוג הפריט ומרכיביו. לדוגמה: אם לקוחות מבקשים שרשרת עם תליון משובץ יהלום והתקציב הוא 10,000 ש"ח יצטרך המוכר להתאים לכם יהלום בשווי כ-7000 ש"ח בהתחשב בעלות השרשרת עליו ינשא.

מצא חן בעינינו, מצאנו פריט בתחום ההשקעה הצפוייה? מצויין. כולם מאושרים.

אבל מה בעצם קנינו? מה פירוש הקודים שנרשמו בתעודה שצורפה ליהלום? זו בכלל תעודה גימלוגית רשמית או אולי כרטיס נתונים שהסוחר מילא בו נתונים?

ואיך ניתן לדעת שזה אכן יהלום ולא תחליף סינטטי כלשהו? ואיך ניתן לוודא שהנתונים אכן אמינים. ואם קיבלנו תעודה גמולוגית עלולות לעלות תהיות נוספות: האם התעודה מקורית וממעבדה איכותית? האם התעודה הופקה ליהלום שרכשנו ולא צורפה אלי על בסיס נתונים של יהלום אחר?

ואיך בכלל נקבע המחיר? אם אשווה, מוסיף עירד יוגב, את שוק היהלומים לשוק פרטי נוסף שבו אנו עסוקים אחת לכמה שנים: שוק המכוניות המשומשות, הרי שהדבר מעלה תהייה אמיתית לאופן רכישת התכשיט שביצענו. הרי לא נרכוש רכב מבלי לעיין במחירון, מבלי להתייעץ, מבלי לקחת אותו לבדיקת מכון מוסמך.. מדוע רכב יד שניה כן ותכשיט לא?

המרכז להערכת אוספים מציע את השירות המלא: בדיקת איכות היהלום, נתוניו הגימולוגים והשוואת התעודה שניתנה ליהלום עצמו וכמובן: בדיקת המקוריות ותמחור.

אבל מסתבר שרוב רובה של אוכלוסיית הקונים לא מבצעת חוות דעת שנייה לתכשיט למרות ההגיון הבריא שאומר שאם כבר השקענו סכום עתק שווה להשקיע עוד כמה מאות שקלים ולישון בשקט.

עירד סבור שהסיבה נעוצה בשני גורמים עיקריים: הראשונה: קנייה אצל חנות או סןחר שכבר מוכר לנו מרכישות קודמות ואנחנו סומכים עליו ומוכנים לקנות בעיניים עצומות. במקרה הזה עיניים מכוסות. סיבה שנייה: נוחות. באנו, ראינו, קנינו. הסוגייה הזו מאחורינו ואנחנו מקווים שלא נפלנו בפח..

אבל אם בכל זאת הסתקרנו לעיין בתעודה שניתנה לנו, מה פשר הקודים הרשומים בה ואיך ניתן לדעת שהפירוט שנרשם אכן שייך או תואם ליהלום שלנו?

בשוק הקמעוני שומעים לא מעט את הביטוי: "נקי, לבן" בעולם המקצועי הביטוי לא בשימוש ולא מהווה אמת מידה כלשהי. ושוב (ברשותכם) אנלוגיה לעולם הרכב: לא הייתם קונים אוטו שתאורו כחול ויפה, הייתם מבקשים עוד כמה נתונים.

המושג נקי / לבן בא לשקף שמדובר באבן עם מעט פגמים וצבע ללא נטיה לצהוב. כהגדרה עממית זו הגדרה נחמדה ודי קולעת למי שמסתפק בכך אבל שוב, למה שילמנו כל כך הרבה ואיך נקבע המחיר?

אז, מסתבר, כדברי עירד, יש מחירון ליהלומים. זה מחירון שמוכר לכל מי שיש לו נגיעה לעולם היהלומים והוא נקרא "רפפורט" על שם הוגה הרעיון. המחירון שראה אור בשנות ה70 של המאה הקודמת טילטל את עולמות ואולמות המסחר ביהלומים שנהנה, עד להפקת המחירון, מעמימות מזהרת.

המחירון אינו משמש את הקונה הסופי אלא מגדיר ערך לקרט לסוחר לפי משקל היהלום המלוטש ונתוניו הגמולוגים:

יהלומים מחולקים בחלוקה ראשונית לשני סוגים: סוג שאיכותו מספקת על מנת להפנותו לליטוש ולשוקי התכשיטים וסוג המופנה לתעשיה.

קו הגבול שבין שני סוגי המיון עלול להיות דק ובתחתית הסולם הגמולוגי יצויין יהלום בדרגה שקראת I-3

(האות איי והספרה 3). הסולם מטפס ככל שהנקיון עולה. 11 דרגות בסולם עד רמת הנקיון הגבוהה ביותר: FL - ללא פגמים. במקביל קיים גם סולם המבטא את רמת הבהירות. להרחבה בנושא הסולם הגימולוגי: https://en.wikipedia.org/wiki/Diamond_clarity

אני מרגיש שקצת הסתבכתי בסבך הקידודים ולא די שדירוג היהלום נשמע לי קצת סינית מצרף עירד עוד כמה פרמטרים שמעריך מומחה צריך לבדוק, אחרי שווידא שהיהלום אכן טבעי כמו: פרופורציות החיתוך, רמת הגימור, עובי החגורה, מיקום הפגמים ביהלום ועדיין לא הגענו לקביעת ערכו.

ומסתבר שכל פרמטר ופרמטר משפיע ישירות על ערך היהלום. הפערים אדירים! עירד נותן לי כדוגמה את מחירו של יהלום בגודל 2 קרט. בקצוות המחירון של רפפורט המחירים נעים מ 1,400 דולר עד 40,000 דולר. כלומר: אותו הגודל ופער של יותר מפי 30 ! וואו.

ועוד לא סיימנו בכך והנה עוד מרכיב שמאפיין יהלומים מיוחדים ונדירים: כאן מפגש מוכר-קונה כבר לא נסמך על שום מחירון. זהו שוק של היצע וביקוש המזכיר קצת את שוק האומנות. היהלום נמכר לכל המרבה במחיר והם מעפילים לעשרות מליוני דולרים.

מבולבלים? למרות שעירד יוגב עשה לי קצת סדר, הבנתי שלא הבנתי. לי ברור שאם נחליט לרכוש תכשיט יהלומים אבקש בדיקת מומחה שיוכל לתת תמונה מלאה לגבי טיבו, מחירו ומקוריות התעודה שלו.

זקוקים להערכת יהלומים או הערכת תכשיטים ? פנו באמצעות צור קשר או מייל

כל הזכויות שמורות למרכז להערכת אוספים www.artvalue.co.il