דברים שלא ידענו על החיפושיות והאם מדובר בזיופים הראשונים ?

הבלוג של בן חנוך.

כאשר עירד יוגב, מנהל המרכז להערכת אוספים, סיפר לי שהנושא הבא עליו נדבר הוא חיפושיות, הייתי משוכנע שנושא הכתבה יהיה: אספנות של תקליטי החיפושיות. הופתעתי שהכיוון שונה לגמרי: ממש חיפושיות, ולא סתם חיפושיות אלא חיפושיות זבל.. וזיופים? על אלו זיופים מדובר?

לפני שנשוחח על חיפושית וזיופים, אני רוצה לעשות לך היכרות עם שני סוגים של אבני חן ואבן אחת, אמר עירד: 'טורקיז' (אבן שהכרתי כמובן), 'לאפיס-לזולי' ו'אבן סבון' (שמות שלא הכרתי..).

נתחיל בלאפיז-לזולי אמר עירד, השם אולי לא מצלצל לך מוכר אבל אני משוכנע שפגשת את אבן החן הזו כשהיא משובצת בתכשיטים שונים. עירד הציג בפני תמונות של אבן בצבע כחול כהה עמוק כשבגידיה שזורים נימי זהב וגוונים אחרים. הלאפיז (כך נקראת האבן בקיצור) היא מחצב ייחודי ומעניין ויש המאמינים שיש לה תכונות מאגיות. מקורה בתת היבשת ההודית והיא שזורה בעבודות רבות של אומנות דקורטיבית ושימשה גם ליצור צבעים בגוון כחול עז. נזכיר אותה בעתיד בשיחה שנקיים אודות טכניקת הפסיפס הנקראת: 'פייטרה-דורה'. אבן החן השנייה שאת תמונתה הציג בפני: הטורקיז. מינרל אשר פוגשים בתדירות גבוהה בעת ביצוע הערכת תכשיטים. בדומה ללאפיז, גם אבן הטורקיז מלאה תכלילים אשר נותנים לה קונטרסט ועניין. הטורקיז טבוע עמוק בהיסטוריה של הפולחן והקישוט וכרייה סדירה שלו התקיימה בפרס ובחצי האי סיני כבר לפני 2000 שנה. הטורקיז, כמו הלאפיז, משמש תרבויות מגוונות בעולם מהמזרח הרחוק ועד יבשת אמריקה בה נתגלו פריטי טורקיז מהתקופה האצטקית והפרה-קולומביאנית.

לפני שאזכיר את ה Soapstone - 'אבן הסבון', בוא נדלג כ- 3000 שנים לאחור אל תקופת הפרעונים במצרים. קברי המלכים בפירמידות פתחו בפני ארכאולוגים צוהר אשר לא יסולא בפז אל מנהגים, חפצים ותכשיטים של אותה תקופה. חלון הצצה לתרבות שנכחדה אבל נשתמרה בבטן האדמה. אני מניח, אומר לי עירד, שנכתבו עד היום אלפי מאמרים המנתחים את מגוון התרבות שנחשפה אבל אני רוצה לשלוח אלומת זרקור אל יצור מעניין שחי אז וחי גם היום: חיפושית זבל....

לכאורה חרק די דוחה, יצור פרוק רגליים הניזון מהפרשות של בעלי חיים אותן הוא עורם לכדור ודוחף ומסתיר לצורך שהייה בו או הטלת ביצים. כדור הפסולת יכול להגיע למשקל של פי 1.5 ממשקל גופו של החרק ואולי כאן סוד המאגיות שיוחסה לו בתקופה הפרעונית.

חיפושית הזבל נצפתה בידי המצרים הקדמונים שראו איך באורח פלא בוקעת חיפושית מתוך כדור של זבל. בעיניהם הייתה זו חידה שפתרונה: האל שתל את החיפושית בכדור המסמל את השמש והיא נוצרה יש מאין בידיו. כוחה הרב ויכולת ההתמדה שלה בגלגול הכדור ללא לאות בתנאי המדבר הקשים הקנו לה הילה נוספת.

הכוח המאגי של החיפושית הביא את אומני מצרים ליצר סימבול בדמותה. המוצר המלאכותי נקרא: 'חרפושית' והוא שימש כסימבול שסימל את אל השמש, כקמע או כחותם שגולף בגחונה של החרפושית. החרפושיות המקוריות, אשר גולפו מאבני לאפיז-לזולי וטורקיז, מצאו דרכם לעולם התכשיטים המצרי ושולבו בכל סוגי התכשיטים ובאינספור וריאציות.

לאפיז-לזולי וטורקיז היו אבני חן יקרות מאוד באותם הימים וגילופן העדין לצורת חיפושית לא היה פשוט. מלכים ועשירים הרשו לעצמם להזמין מאומני החריטה את המוצר היוקרתי אך לא פשוטי העם.

האם זו הפעם הראשונה שתכשיטים זויפו? כנראה שכן אומר עירד, אומני החריטה חיפשו תחליף משכנע, זול ופשוט לעיבוד כדי לחקות בצורה אמינה את המקור ולדמות אוצו למוצר היוקרתי. לשם כך פנו אל אבן הסבון.

אבן הסבון ששימשה לפיסול ברחבי העולם ומוכרת לאספנים בעיקר בזכות פסלי ה Soapstone האסקימואים, הייתה פתרון נוח לזיוף המקור. הסיתות העדין באבן הסבון קל בזכות פריכותה היחסית וסיומת של ציפוי זיגוג (גלזורה) בצבעי לאפיז או טורקיז שיוו לחרפוש המזויף פני מקור.

חרפושיות מאבני חן כמעט ואינן בנמצא. במידה וניתן להוכיח מקוריות לחיקויים שווים אינו מועט והן מבוקשות בעולם האספנות

לביצוע הערכת תכשיטים או הערכת תכשיטים עתיקים פנו באמצעות 'צרו קשר' או לדוא"ל info@artvalue.co.il

כל הזכויות שמורות ל artvalue.co.il